מחר נציין שנה לטבח שמחת תורה, ליום הנורא ההוא ולמלחמה הקשה והארוכה הנמשכת ללא סוף הנראה לעין…
יום שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023 יירשם לנצח כיום שחור בתולדות מדינת ישראל. ומאז אין חג ושמחה בלבבות.
מחר נתחיל לקרוא בתורה מבראשית.
אך האם * להתחיל את חיינו מבראשית, ולחיות בשגרה בטוחה ונורמלית?
אולי…
אולי – אבל רק אחרי שכל החטופים יחזרו הביתה – חיים ומתים; אחרי שכל התושבים יחזרו לבתיהם בצפון ובדרום; רק אחרי שחיילי המילואים יחזרו למשפחותיהם; רק אחרי שלא נצטרך לרוץ למקלטים באמצע היום או הלילה; רק אחרי שהמלחמה תסתיים;
רק כשנדע בביטחון שלמדנו כולנו מהמחדל ומהאסון – המנהיגים שלנו, צה"ל ואנחנו האזרחים.
רבים מאיתנו למדו השנה שאסור להא* להבטחות על ניצחונות מוחלטים קרובים ועל תקומה. הן מסוכנות. אנחנו חיים את התוצאות.
ערב שמחת תורה אנחנו מרגישים ששמחה גדולה אין כאן. תקווה – הלוואי!
כתבה: ציפי מזר
