בצה״ל טוענים היום בתגובה על הדברים (שפורסמו לראשונה ב-ynet), כי ההחלטה להציבו בתפקיד אחר התקבלה כבר בחודש מרץ, וכי לאחר סיום שלב התחקירים ייתכן שיתקבלו לגביו החלטות נוספות.
###
צה״ל שוב במיצג ראווה של חוסר חיבור למציאות ועיוורון מוחלט אל מול הלך הרוח הציבורי.
בזמן שהרמטכ״ל וחלק מהמפקדים במטכ״ל עדיין לא הפנימו את הזעם הציבורי בעקבות המחדל הנורא ב-7/10, הם מאפשרים לעצמם שוב ושוב לקבל החלטות שיש בהן מידה רבה של טעם רע.
ההחלטות האלה חזרו על עצמן פעם אחר פעם בחודשים האחרונים, הנה רשימה חלקית:
– המינוי הלא הכרחי של ראש אכ״א חדש וראש אגף תקשוב חדש למטכ״ל, שלא הייתה שום דחיפות או הכרח בהחלפתם בשלב הזה.
– המינוי של ראש אמ״ן החדש בינדר מבלי להציג לציבור כל תחקיר שקוף על תפקודו ב-7/10 כראש חטיבת המבצעים.
– ההחלטה לנזוף ולהדיח קצינים ומפקדים בסדיר ובמילואים מאוגדה 162 שהיו אחראים לפגיעה בשוגג בעובדי הסיוע ברצועה, בשל טעויות בשיקול הדעת בזמן אירוע מבצעי.
– הבחירה לפרסם לציבור את תחקיר הקרב בקיבוץ בארי לפני פרסום כל התחקירים הרוחביים והמערכתיים, וכך לייצר מצג של התמקדות בכשלים של דרג המפקדים הזוטרים לפני שמציגים את כישלונות המפקדים הבכירים.
– ההחלטה על מינוי הקצינה הבכירה ששירתה בלשכת הרמטכ״ל לתפקיד הרגיש של ראש מינהלת הביקורות על המלחמה.
– וכעת ההחלטה להותיר בתפקיד צבאי לא הכרחי את קמ״ן פיקוד הדרום שכשל גם מקצועית וגם ערכית באופן חמור, שבגינו אסור שיתקרב לתפקיד השפעה כלשהו בצה״ל, ולא משנה אם הוא ״פיקודי״ או לא ״פיקודי״.
כל ההחלטות האלה לא נוגעות בהיבטים המבצעיים של המלחמה, שם בוודאי שנעשו ועוד ייעשו טעויות כי זו טבעה של מלחמה. המשותף לכל ההחלטות האלה – היה אפשר להימנע מהן, עם קצת מחשבה תחילה, עם מעט שיקול דעת והבנה של רחשי לב הציבור.
המסקנה שלי: הרמטכ״ל צריך לצידו יועץ אזרח. מישהו שיוכל לספר לו מה הציבור חושב על החלטות כאלה סרות טעם בעיצומה של מלחמה. מישהו שיבהיר כמה נזק החלטות כאלה גורמות לתדמית הצבא, שצריך כרגע לנצח מלחמה מתוך אמון ציבורי רחב – אבל טובע בתוך בליל לא הכרחי של שיקול דעת מוטעה מול אזרחי ישראל.
