בשעה הזו לפני שנה פרצה לחיינו המלחמה הנוראה. חזרתי לטלגרם מהיממה ההיא. בלטו שלושה דברים: הפער הבלתי נתפס בין מה שאנחנו עסקנו בו (הקפות שניות בתל אביב) ובין מה שאויבינו הכינו לנו. הפער הבלתי נתפס בין הדימוי העצמי שלנו, שנזקקים לנשיא אמריקני שיאמר Don’t ובין מצבנו שנה אחרי, תוקפים את איראן, משפילים את חיזבאללה ומפציצים בתימן. הפער בין אהדת העולם אז כשהיהודים נטבחים לכתף הקרה היום כשהיהודים משיבים מלחמה.
קרא עוד לעולם אעדיף את שדרות מוארת בדגלי ישראל ומגדל אייפל חשוך מאשר להפך.
תגיות
טלגרם עמית סגל קישור הועתק בהצלחה!
לפני 2 שבועות
0 פחות מדקה קריאה